גיוס תלמידי ישיבות

חובת שירות – צבאי או לאומי־אזרחי – צריכה לחול גם על תלמידי ישיבות, עם סנקציות על מי שאינו מתייצב. ב־2024 פסק בית המשפט העליון שאין בסיס חוקי לפטור תלמידי ישיבות. ביולי 2026 עברו חוק־יסוד: לימוד תורה וחוק שמונע מעצר של מי שאינם מתייצבים לגיוס, ובית המשפט הקפיא את השני. בהצהרה זו שירות לאומי־אזרחי נחשב מילוי החובה. בינואר 2022 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את חבילת ממשלת בנט–לפיד: תיקון 26 לחוק שירות ביטחון (הורדת גיל הפטור מ־24 ל־21 ויעדי גיוס הדרגתיים; 51–48) ותיקון 4 לחוק שירות לאומי־אזרחי (49–48), שמאפשר לספור שירות לאומי־אזרחי לצורך היעדים. מאז 2023 עברו הארכות של הסדר זמני מ־2014 שמאפשר לבוגרי ישיבות בני 21 ומעלה, שגיוסם נדחה, להמשיך להתנדב לשירות אזרחי במקום צה״ל; הן אינן קובעות חובה או סנקציה.

ההיגד: חובת שירות – צבאי או לאומי־אזרחי – צריכה לחול גם על תלמידי ישיבות, עם סנקציות על מי שאינו מתייצב.

ב־2024 פסק בית המשפט העליון שאין בסיס חוקי לפטור תלמידי ישיבות. ביולי 2026 עברו חוק־יסוד: לימוד תורה וחוק שמונע מעצר של מי שאינם מתייצבים לגיוס, ובית המשפט הקפיא את השני. בהצהרה זו שירות לאומי־אזרחי נחשב מילוי החובה. בינואר 2022 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את חבילת ממשלת בנט–לפיד: תיקון 26 לחוק שירות ביטחון (הורדת גיל הפטור מ־24 ל־21 ויעדי גיוס הדרגתיים; 51–48) ותיקון 4 לחוק שירות לאומי־אזרחי (49–48), שמאפשר לספור שירות לאומי־אזרחי לצורך היעדים. מאז 2023 עברו הארכות של הסדר זמני מ־2014 שמאפשר לבוגרי ישיבות בני 21 ומעלה, שגיוסם נדחה, להמשיך להתנדב לשירות אזרחי במקום צה״ל; הן אינן קובעות חובה או סנקציה.